ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

סיפור ביוגרפי של כותב התסריט והבמאי של הסרט.ילדותו בנאפולי,אהבה לכדורגל ובעיקר לשחקן מרדונה,חלומו ללמוד קולנוע,לצלם סרטים,ולספר את סיפורו האישי.משפחה חמה ועוטפת שחווה טרגדיה והבנים חייבים לשרוד.מומלץ.

"לה דולצ''ה ויטה" מודרני. מי שראה וזוכר את הסרט הוא מ 1960 יבין על מה אני מדבר. יש דימיון מבחינות שונות כמו אורך הסצינות וההתמקדות באווירה, דיאלוגים ודמויות מיוחדות וססגוניות.החלק הראשון הוא די סטטי וכמעט ואין עלילה. באמצע מתרחשת טרגדיה נוראית שמשנה את האופי והקצב של הסרט. נאפולי באמצע שנות ה-80. במרכז נמצאת משפחה פשוטה ומגובשת כשההתמקדות היא בפאבייטו, נער מתגבר וחולמני. העיקר מבחינתו, זה אהדתו לקבוצת הכדורגל האהובה עליו והתקווה הגדולה שכוכב הכדורגל דייגו מראדונה יצטרף אליה.חוץ מזה הוא גם מפלרטט עם דודתו הסקסית אך המוזרה.הוא חי את הכאן ועכשיו,עד לנקודה בה הגורל מכה. כעת עליו להמשיך את חייו ושאיפתו הגדולה היא להיות במאי קולנוע.אהבתי את האמוציות והישירות של הדמויות,כמיטב המסורת של קולנוע האיטלקי. נקודת חולשה היא במסרים שהם לא חדים מספיק.כך או אחרת, חוויה גדולה לחובבי הז''אנר ובכלל לאיטלופילים.

במאי מוכשר, שחקנים מצוינים. הוכחה נוספת ליתרון של יצירה מקורית. הניסיון לחקות את פליני אינו מצליח. פשוט משעמם. נפולי נראית נפלא בסרט, הלוואי וכך היה במציאות.

ציפיתי מהרעיון הזה להרבה יותר. בניגוד לבדרך כלל, אני לא מסכים עם הוכנר.